האם הים באמת שקט?
הצטרפו למסע אינטראקטיבי אל מעמקי הים, גלו למה הקול חשוב ואיך האדם משפיע על תקשורת היונקים הימיים
ייעוץ מדעי: יאלי מבורך
כדי להבין טוב יותר את הים – בואו נתחיל לצלול ופשוט להקשיב…
כמחצית מהחמצן שאנו נושמים מיוצרת באוקיינוסים
כשאנחנו חושבים על תקשורת, אנחנו נוטים לחשוב קודם כל על ראייה – עיניים, מבטים, שפת גוף. אבל מתחת לפני המים, החוקים משתנים לגמרי…
בעומק זה המים משמשים כמעין מסנן אור, והצבעים נעלמים בזה אחר זה – לפי אורך הגל שלהם. הראשון הוא הצבע האדום
כעת גם האור הכתום והצהוב נעלמים אט־אט. בעוד כעשרה מטרים גם האור הירוק ייעלם ויישארו רק גוונים של כחול
כמות האור בעומק הזה היא רק כ־30% מהאור שיש על פני המים
גלי קול נעים במים מהר פי כארבעה מאשר באוויר (כ־1,500 מטרים בשנייה לעומת כ־340 מטרים בשנייה באוויר), ומאבדים הרבה פחות מעוצמתם תוך כדי מעבר
התוצאה: קול יכול לעבור במים מרחקים עצומים – לעיתים מאות ואף אלפי קילומטרים
האקולוג והחוקר הימי ז׳אק־איב קוסטו
לחצו עליו כדי לשמוע מה יש לו לומר
כלבת ים נזירית ים־תיכונית
לחצו עליה כדי לשמוע מה יש לאחד היונקים הנדירים בעולם לומר
איך דולפינים מתקשרים ביניהם? באמצעות שריקות
אנחנו יכולים לזהות חבר לפי הקול שלו, אבל האם אפשר לזהות דולפין לפי השריקה שלו? התשובה היא כן! חוקרי אוניברסיטת חיפה בדקו 940 שריקות של מיני דולפינים שחיים מול חופי ישראל, ומצאו דרך להבחין בין המינים לפי צורת השריקה שלהם. מדהים, נכון?
הדולפינה הוקס מניקה את הגור הרביעי שלה, מול חופי אשדוד, דצמבר 2023
צילום: ד״ר אביעד שיינין, דלפיס
בגיל שלוש, הדולפין הצעיר עוזב את אימו – בדרך לחיים עצמאיים
כאן אפשר לראות את מאגר השריקות המזהות של אוכלוסיית הדולפיננים הנחקרת ביותר בעולם
באדיבות The Sarasota Dolphin Project
דולפין מצוי
לחצו עליו כדי לשמוע מה יש לו לומר
התקשורת הייחודית של הלוויתנאים למיניהם מתבססת על שריקות, שירה או רצפי קליקים ייחודיים, ומאפיינת לרוב מדרג חברתי כלשהו - כגון ניב ייחודי לאוכלוסייה או ללהקה מסוימת. מעבר לתקשורת, הלווייתנים והדולפינים משתמשים בגלי קול על מנת למצוא מזון ולהתמצא במרחב, תוך שימוש במנגנון שנקרא: אקולוקציה.
לדולפינים אין מיתרי קול. אז, איך הם מפיקים אותו?
אקולוקציה - לראות באמצעות הקול
לווייתני המזיפות, ובהם הלווייתן המצוי הים־תיכוני, ידועים בשירתם שמתפרסת על פני תדרים נמוכים ומגיעה למרחקים רבים. הזמר הידוע מביניהם הוא הלווייתן גדול הסנפיר (Humpback whale) שידוע ב״שירים״ מורכבים ומובנים, הנמשכים לעיתים עשרות דקות ומורכבים מרצפים חוזרים של צלילים.
רוצים לדעת עוד על שירת הלווייתנים?
מה קורה כשרעש שמייצר האדם נכנס לתמונה?
רגע, אבל מהו זיהום רעש? מה הופך צליל לרעש? ובכן, רעש תת־ימי הוא כל סוג של גל קולי או תנודות לחץ במים שנוצרים על ידי פעילות אנושית או טבעית, ומשודרים במעמקי הים.
מהו סוג הרעש — טבעי או אנושי?
גררו כל מקור רעש אל הטור המתאים
רעידות אדמה
סערות
שירת לוויתנים
ספינות מסחריות
קידוחי נפט וגז
סונאר צבאי
תשתיות ימיותהרעש הזה נמדד בדציבלים ותכונותיו (עוצמה, תדירות, משך) קובעות עד כמה הוא מזיק לסביבה הימית.
הזיזו את המחוון וראו כיצד עוצמת הרעש משפיעה על בעלי החיים
סביבה שקטה
בעוצמות נמוכות היונקים הימיים שומעים היטב זה את זה, מתמצאים במרחב ומתקשרים ללא הפרעה.
אז כמה רעש מייצרת פעילות האדם? דמיינו לעצמכם את החיים בתוך אתר בנייה…
מחקרים מראים כי עוצמת הרעש התת־ימי כמעט ומוכפלת בכל עשור, ובעלי חיים במקומות רבים ברחבי העולם נאלצים לחיות ברעש כמעט ובלתי נסבל.
רוצים לדעת מה קורה אצלנו, בים התיכון? לחצו עליו וגלו
תארו לעצמכם שאתם משוחחים עם חבר, ופתאום עובר מעליכם מטוס, וכבר אי אפשר לדבר. באותו האופן בדיוק הרעש שמייצר האדם גובר לעיתים על התדרים שבהם משתמשים היונקים הימיים לצורך תקשורת. החוקרים מכנים את התופעה הזו בשם ״מיסוך אקוסטי״.
נסו בעצמכם: הגבירו את רעש האונייה ובדקו אם עוד אפשר לשמוע את הדולפין.
השריקה עדיין נשמעת בבירור.
בעומק זה, הסביבה האקוסטית משתנה… צלילי מנועים של אוניות משא גדולות ומיכליות נשמעים כאן בצורה חזקה וברורה
מחקרים מראים שהמרחק שבו לווייתן כחול יכול לתקשר עם חברו הצטמצם באזורים עמוסי שיט מאלפי קילומטרים לכמה עשרות בלבד.
רעש מכניס את הלווייתנים לסטרס: מחקרים מצביעים על קשר בין רעש תת־ימי לבין עלייה בהורמוני הלחץ אצל לווייתנים.
במקרים מסוימים התגלה כי שימוש בסונאר צבאי בתדרים גבוהי־עוצמה גרם לאירועי החפה (עלייה לחוף) המוניים של לווייתני מקור (Beaked whales) – ככל הנראה עקב תגובת בהלה הגורמת לעלייה מהירה מדי לפני השטח.
אזור הדמדומים
האור שנשאר כאן הוא רק זיכרון רחוק של פני השטח.
בשונה מגדולי הסנפיר, הלווייתן הראשתן (Sperm whale) מתקשר באמצעות רצפי קליקים שנקראים קודות (Codas). בכל אזור בעולם שבו הם נמצאים, ובכל שבט שאליו הם משתייכים, לראשתנים יש ממש שפה משלהם - עשרות קודות שונות שמשמשות לתקשורת, וחלקן גם משמשות אותם לצורך זיהוי חבריהם. החוקרים גילו כי שבטים שונים של ראשתנים יכולים לחיות ממש בסמוך זה לזה, אבל לא לתקשר ביניהם. בים התיכון, למשל, קיים שבט אחד בלבד של ראשתנים, שלא מתערבב עם הראשתנים שבאוקיינוס האטלנטי. לשבט זה יש קודה ייחודית משלו (האזינו להקלטה). ראשתני הים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה, ונותרו מהם רק מאות בודדות.
בעומק כזה, הקול הופך לדרך היחידה שבאמצעותה בעלי החיים הימיים יכולים ״לראות״
היצור החי שמפיק את הקול העוצמתי ביותר בטבע
הראשתן גדול הראש מחזיק באחד השיאים המרשימים בעולם החי: נקישות האקולוקציה שלו עשויות להגיע לעוצמה של כ־236–230 דציבל מתחת למים. באמצעות הנקישות העוצמתיות והממוקדות הוא "סורק" את סביבתו ומאתר טרף גם בחשיכה המוחלטת של הים העמוק. כאשר הוא מתקרב לטרף (כמו הדיונון), הוא עובר לרצף נקישות מהיר יותר - דווקא בעוצמה נמוכה יותר - המספק לו מידע מדויק לקראת הלכידה.
כיצד אנחנו יכולים להפחית את הרעש בים?
המודעות הגוברת לחשיבות ״הנוף הקולי״ (soundscape) הימי הובילה בעולם ליוזמות להפחתת רעש - מהאטת ספינות באזורים רגישים, תכנון מסלולי שיט מרוחקים מבתי גידול קריטיים, ועד רגולציה על שימוש בסונאר וסקרים סייסמיים בקרבת אוכלוסיות רגישות.
גם אנחנו, בים התיכון ולאורך חופי ישראל, יכולים לתרום: דיווח על תצפיות בדולפינים ולווייתנים מסייע לחוקרים למפות אזורי פעילות חשובים, ותמיכה במחקר ובמדיניות ימית אחראית מקדמת ים שקט יותר - עבורנו, ובעיקר עבור מי שהקול הוא כל עולמם.
שיאן הצלילות של עולם היונקים
הזיפיוס (Ziphius cavirostris) הוא אחד הצוללים המרשימים ביותר בטבע - תועדה צלילה שלו לעומק של 2,992 מטר, כמעט 3 קילומטרים מתחת לפני הים. נוכחותו תועדה גם במים העמוקים מול חופי ישראל, בין היתר בסקרים חזותיים ואקוסטיים של חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים של ביה"ס למדעי הים ע"ש צ׳רני באוניברסיטת חיפה.
הידעתם? גולגולת הזיפיוס היא העצם הצפופה ביותר בטבע! רוצים לראות אותה? בקרו במרכז הדולפין והים שבאשדודהידעתם? בזמן המלחמה הקרה (1947-1991), ארצות הברית וברית המועצות ביצעו ניסויים גרעיניים מתחת למים. גלי הקול של אותם פיצוצים היו כה חזקים, עד שנקלטו בהידרופונים (מיקרופונים תת־ימיים) בכל רחבי הגלובוס, ועברו מרחקים של עשרות אלפי קילומטרים דרך האוקיינוסים השונים.
העולם הזה זקוק לנו.
מה מדינות ותעשיות יכולות לעשות?
- להאט ספינות
- לשנות נתיבי שיט
- לבצע ניטור אקוסטי
- להגביל סקרים רועשים
- לתכנן עבודות בים לפי עונות רגישות
מה הציבור יכול לעשות?
- לדווח על תצפיות
- לתמוך במחקר
- ללמוד ולשתף
- להצטרף לדלפיס ולהשתתף בפעילויות ובקמפיינים